מה את עושה בצבא?
במסגרת תפקידי האחרון – פרשתי מצה"ל לפני כחודש – הייתי ראש ענף חקר ופיתוח הדרכה ולמידה בחיל האוויר.

שירתי במערך פרופסיונלי, וגויסתי אליו מהאזרחות לאחר הכשרה ותארים אקדמיים בתחום מדעי ההתנהגות. בתפקידי הובלתי שינויים ארגוניים רבים בתחום הלמידה בחיל האוויר, מרמת הפרט ועד רמת המערכת כולה. יזמתי הקמת גפים העוסקים בלמידה בשגרה ובלחימה. תחת פיקודי היו עשרות קצינים ומאות לוחמים בתפקידי הדרכה, פיתוח הדרכה וסימולטורים.

מה הביא אותך להתגייס?
החלטתי להתגייס בגיל מאוחר יחסית, והמהלך דרש ביצוע השלמות שונות, כמו קורס קצינים בבה"ד 1 – בזמן שכבר הייתי אמא לשלושה קטנטנים. מה שקסם לי היה השילוב בין מקצוע מעניין לבין שירות בארגון משמעותי, ערכי ומתקדם האחראי על ביטחונה ועתידה של מדינת ישראל.

מן הסתם הייתה לכך השפעה על המשפחה.
בוודאי. זו הייתה החלטה זוגית ומשפחתית, כיוון ששירות כזה כרוך במסירות רבה ובוויתורים מצד המשפחה.

השירות היה אינטנסיבי ודרש הקרבה בזמן הבית ובגידול הילדים. יחד עם זאת, בחשיבה משותפת, כשמול עיניי עומדת המשמעות הגדולה של התפקיד, הבנתי שאם מתכננים ומשלבים נכון וממש רוצים – השמיים הם הגבול.

האם המלחמה שינתה את מבטך על התפקיד?
המלחמה הכתה את כולנו בתדהמה. כיהודייה, ישראלית ואשת צבא, הרגשתי מחויבות כפולה. כמי שמתמחה בלמידה ארגונית ובהדרכה גם במצבי חירום, הקמנו צוותים שעסקו בלמידה מטעויות והפקת לקחים. המלחמה חיזקה בי את תחושת האחריות והמחויבות לבצע את תפקידי על הצד הטוב ביותר.

האם היה לך אתגר רוחני?
כאישה דתייה ביחידות מעורבות, האתגר הוא לשמור על העקרונות שלך (לבוש, כיסוי ראש, שמירת נגיעה וכו'). עם זאת, מדובר באחריות משותפת של שני הצדדים. אישה דתייה צריכה לנהל את זמנה כדי לשמור על אורח חייה (כמו לקום מוקדם לתפילה או לקחת יום חופש בערב בדיקת חמץ).

המערכת הצבאית היום הרבה יותר פתוחה ומכבדת, כך שהשילוב אפשרי ומוצלח.

מי הוא מקור כוח עבורך?
בן זוגי, עוזי. כבר מההתחלה ידעתי שאי אפשר לצעוד במסע הזה לבד. עוזי התאים את הקריירה שלו – עבר משכיר לעצמאי, מה שאפשר גמישות רבה. גייסנו גם מטפלות רבות במהלך השנים כדי לקיים אורח חיים תקין בבית. ללא הדחיפה והתמיכה של בעלי, לא בטוח שהייתי ממשיכה לשרת.          כמו שנאמר: “צריך שניים לטנגו". ממש עם תחילת המלחמה, ב־7.10, עוזי גויס למילואים, למשך ארבעה חודשים. זה יצר מורכבות גדולה בבית, ונאלצנו להיעזר במשפחה ובילדים הגדולים כדי לנהל את השגרה.

על אילו כלי התמודדות היית ממליצה לחיילות?
הגדירי מהם גבולותייך, ודאי שמסביבך מכירים אותם: אם את רגילה להתפלל שלוש תפילות ביום, ודאי שכולם יודעים זאת. השתלבות בלי לוותר על עצמך: אפשר לשלב קריירה צבאית, זוגיות ומשפחה בלי להקטין אף פרמטר. נערכים מראש, מתאמים ציפיות ועובדים קשה.

שיתוף: שתפי חוויות עם חברות שמכירות את האתגרים שלך ויכולות להבין אותך. “עשי לך רב": בכל מקום, גם בצבא. כדאי שתהיה כתובת לברר סוגיות דתיות או ערכיות, במיוחד במצבים שבהם “כשיש ספק – אין ספק". במקרה של ספקות או ערכים שעלולים להתנגש, תמיד תשאלי, תחקרי ותתייעצי. והכי חשוב: תיהני מהדרך. את עושה תפקיד משמעותי וחשוב למדינת ישראל. בהצלחה.

מיכל ועוזי ג'ורנו. בתמונה הקטנה: מהשירות הצבאי                            צילום: אריק סולטן, מקור ראשון