מה את עושה בצבא?
אני משרתת במדור אח״מים במערך דובר צה״ל. בפועל, אנחנו אחראים על כל משלחת דיפלומטית שמגיעה בממשק עם הצבא – נשיאים, שרים, סנאטורים, חברי פרלמנט, משפיענים ועוד. רוב העשייה שלי מתמקדת באירועי 7 באוקטובר ובקיבוצי העוטף שהותקפו. כמעט מדי יום אני נוסעת לעוטף, ושם מתדרכת משלחות של בכירים מכל העולם – על מה שקרה, על הקורבנות, הגיבורים והמצב המבצעי.

איך החלטת להתגייס?
מאז שאני זוכרת את עצמי, הייתי מחוברת לצבא. חלק מהילדות שלי גדלתי בחו"ל וזה רק חיזק בי את הקשר לישראל ולצה״ל. הבנתי שכך אוכל לתרום בצורה הכי משמעותית לעם ישראל – וגם לעשות קידוש השם.

האם רצית להתגייס לתפקיד הזה, ולמה?
ההורים שלי תמיד צוחקים שמאז שלמדתי לדבר – אני לא מפסיקה. הם עודדו אותי ללכת לתפקיד שבו אוכל לייצג את ישראל בזירה הבינלאומית דרך יכולת הביטוי שלי. אני מודה על שאני עוסקת בעבודת קודש.

איך נראים הימים האלה?
כמעט בכל יום אני נוסעת לעוטף, בעיקר לכפר עזה. את הדרך מירושלים אני מנצלת לשיעורי תורה או פודקאסטים, כדי להתכונן מנטלית ליום. בכל יום אני פוגשת משלחות שונות ממדינות ודעות מגוונות – וכל יום הוא אתגר חדש, עם השפעה אמיתית. בסוף היום אני חוזרת הביתה לנתן, בעלי האהוב.

איפה היית ב־7.10?
התארסנו בחול המועד סוכות, כשעוד הייתי בקורס. חגגנו עם המשפחה ועם ההורים של נתן שהגיעו במיוחד מחו"ל. בשבת כשפרצו האזעקות, הבנתי מיד שמשהו חריג קורה. המפקדת שלי התקשרה ואמרה: “אנחנו במלחמה – תהיי מוכנה".
התחתנו כמה חודשים לאחר מכן, כשכבר התחלתי את השירות הסדיר – ומשם הכול היסטוריה.

האם המלחמה גרמה לך לראות את התפקיד אחרת?
לגמרי. כל מה שאני עושה היום לא ממש היה קיים לפני המלחמה. זכיתי לשרת בתפקיד שמותאם לרגע ההיסטורי. יש לי זכות לספר את הסיפורים של המשפחות שאיבדנו.

ספרי על אירוע משמעותי מהשנה שהייתה
זכיתי להיות חלק ממשלחות שהשפיעו, ישירות או בעקיפין, על שחרור חטופים. יחד עם חברתי אוריה, תצפיתנית ששרדה את הטבח, תדרכנו משלחת רגישה מאוד בנחל עוז – וראינו את ההשפעה הישירה שלה. זו חוויה שלא אשכח.

מה האתגר הרוחני בתפקיד?
לזכור שאני מייצגת משהו הרבה יותר גדול ממני. רבים מהבכירים שאני פוגשת מתעניינים בחצאית או בכיסוי הראש שלי עוד לפני שאני פותחת את הפה. אני מרגישה שליחה ממש.

מי היא שותפה לדרך עבורך?
אפרת גדיש, המייסדת והמנהלת של מדרשת “אדרבה". זכיתי שהיא גם תהיה מדריכת הכלות שלי לפני החתונה. היא השראה, כיוון ותמיכה. היא הרבנית שלי מהמדרשה, אבל בפועל – המנטורית שלי.

אפרת, איך את חווה את השירות של אוריה?
אוריה למדה אצלנו במדרשה במחזור הראשון והחלוץ, עם חבורת בנות אמיצות ומתוקות. הקשר בינינו יקר וקרוב. ברוך ה׳ זכיתי שנלמד יחד לפני החתונה שלה, הראשונה במדרשה, שהייתה אירוע מרגש ומחבר לבבות. לאוריה יש יכולת נדירה לגעת בלבבות. היא עושה את זה בתפקיד שלה בדובר צה"ל עם מסירות, אחריות ושליחות. היא נמצאת בעמדת מפתח עם השפעה גדולה, ואני גאה בה מאוד.

על אילו כלי התמודדות הייתן ממליצות לחיילות?
קשר לתורה ולבית מדרש, תפילה וקשר לקב״ה, להורים ולמשפחה, תודעת שליחות, ואנשים טובים באמצע הדרך.

אוריה, ספרי על הזדמנויות שקרו לך בעקבות התפקיד
אני זוכה לעסוק כל יום בעבודת קודש. השירות חיזק בי את החוסן האישי, ניהול הזמן, התקשורת והביטוי העצמי. לפעמים אני נמצאת מול מנהיגי עולם, הכי צעירה ובלי ניסיון – והם מקשיבים לי. זה מדהים.

סמל אוריה סולומון עם אפרת גדיש                                                צילום: אריק סולטן, מקור ראשון