מה את עושה בצבא?
אני מדריכת הנדסה קרבית בתחום “חיית הברזל”. אני מדריכה על נגמ”ש ייחודי שמופעל בשלט רחוק, כדי לא לסכן חיילים בזמן לחימה. התפקיד כולל הדרכות בכיתה, בסימולטור ובשטח עצמו.

איך החלטת להתגייס?
נולדתי וגדלתי בניו־יורק והתחנכתי במסגרות ציוניות. המורות הישראליות בתיכון והמדריכות מהמחנות היו השראה עבורי. ברגע שהבנתי שאני רוצה לעלות לארץ, היה לי ברור ששירות צבאי הוא חלק בלתי נפרד מזה.

האם רצית להתגייס דווקא לתפקיד הזה, ולמה?
כן. הדרכתי בעבר במחנות קיץ, וידעתי שאני רוצה תפקיד הדרכתי שמשלב גם שטח וגם משמעות מבצעית. התפקיד שלי עונה בדיוק על שני הדברים האלה.

איך הגיבה הסביבה להחלטה להתגייס?
בניו־יורק זה לא היה מובן מאליו. רוב החברים שלי המשיכו ללימודים אקדמיים בארה"ב. ההורים שלי תמכו מאוד והם גאים בי מאוד.

איך נראים הימים שלך?
אנחנו בעיצומן של הסמכות רבות לחיילים בעקבות המלחמה. הימים עמוסים, ואני מעבירה הדרכות ארוכות בשטח. כעולה חדשה, הדרכה בעברית היא גם אתגר בפני עצמו, אבל משתפרים עם הזמן.

איפה היית ב־7.10?
אצל אחותי בירושלים, ממש בתחילת השנה שלי במדרשה.

האם המלחמה גרמה לך לראות את התפקיד אחרת?
בהחלט. מהר מאוד הבנתי שהאופן שבו אני מעבירה את החומר ישפיע ישירות על תפקוד החיילים בקרב. זו אחריות עצומה.

ספרי על אירוע משמעותי מהשנה האחרונה:
לאחר טקס הסיום של הקורס, האחות הקטנה של המשפחה המאמצת שלי ראתה אותי עם חצאית צבאית ורצתה להתחפש בפורים “לחיילת עם חצאית ושרוך כמו שרה". זה היה רגע מרגש שהמחיש לי את השליחות של להיות חיילת דתייה בצבא.

מה האתגר הרוחני בתפקיד?
אני צריכה לדאוג לעצמי לזמני תפילה ולכשרות. זה היה קשה בהתחלה, אבל למדתי שלהתחיל את היום בתפילה נותן לי כוח.

ספרי על דמות משמעותית שהיא שותפה לדרך. מה הקשר ביניכן?
אחותי לאה, שעשתה עלייה גם היא והתמודדה עם שירות צבאי כעולה חדשה. היא הדוגמה שלי – בדת, בצבא ובחיים בארץ.

לאה, איך את חווה את השירות של שרה מאז 7.10?
השירות שלה הוא מקור לגאווה. ברור לכולם כמה כל חיילת תורמת למאמץ המלחמתי. אני שמחה שהיא מקבלת כלים חשובים וגם הופכת לישראלית תוך כדי תרומה אדירה למדינה.

על אילו כלי התמודדות הייתן ממליצות לחיילות?

• לזכור שהשירות הוא גם עבודת השם.
• לשתף מישהו מבחוץ כדי לקבל פרספקטיבה.
• למצוא ערך בדברים הכי קטנים.
• להגיע עם מודעות לאתגרים, אך גם עם אמונה בדרך.
• לא לוותר על הערכים מהבית, ולהיות פתוחה לעולמות חדשים.

שרה, מה מחזק אותך?
המשפחה שלי בניו יורק, החברים בארץ – ובעיקר אני. אני מזכירה לעצמי את החוסן שלי מהחיים ומהקורסים בצה"ל.

משהו מעצמך שהיית רוצה להוסיף?
יציאה מאזור הנוחות קשה, אבל הרבה יותר מסוכן להישאר בו. השירות נתן לי כוח שלא ידעתי שיש בי. גם כעולה, גם כחיילת בודדה וגם כדתייה – זכיתי להזדמנויות מדהימות ולגילוי עצמי עמוק.

שרה נרנברג עם אחותה לאה                                                        צילום: אריק סולטן, מקור ראשון