מה את עושה בצבא?
אני חניכה בתוכנית חבצלות, מסלול באגף המודיעין המשלב לימודים אקדמיים והכשרה מודיעינית לקצונה.

איך החלטת להתגייס?
התלבטתי הרבה בין שירות לאומי לצבא. בסוף החלטתי להתגייס כדי שאוכל להגיע לתפקיד שאני יודעת שאוכל לתרום בו את המרב ולמצות את יכולותיי.

האם רצית להתגייס דווקא לתפקיד הזה, ולמה?
רציתי מאוד להתקבל לתוכנית. ראיתי שהיא מלאה בהרבה דברים שמעניינים אותי, ושמגיעים אליה אנשים טובים שכיף לשרת איתם. הקבע הארוך קצת העלה בי חששות, אבל אחרי שראיתי חיילים, ובהם קרובי משפחה שלי וחברים, שמקריבים את חייהם בשביל המדינה, הבנתי שזאת זכות לתת את המעט שאני יכולה בעצמי.

איך הגיבה הסביבה שלך להחלטה להתגייס?
ההורים שלי גילו עימי את העולם של שירות בנות דתיות בצבא, ונחשפו לאפשרויות לשירות בתפקידים שלא דורשים התפשרות על האמונה ואורח חיי. הם גאים בי מאוד על הבחירה.

איפה היית ב־7 באוקטובר?
במדרשה שלי. חגגנו את שמחת תורה, והאזעקות אילצו אותנו להעביר את קריאת התורה למקלט.

האם המלחמה גרמה לך לראות את התפקיד אחרת?
כן. בזמן המלחמה, גם לפני הגיוס וגם במהלכו, הבנתי את המשמעות הגדולה שיש לחיל המודיעין בצה"ל, וכמה אחריות מוטלת על קציני המודיעין, לחיים של חיילים בשטח ועל החיים של אזרחי המדינה.

ספרי על אירוע שנחרט בך מהשנה האחרונה
היה לי קשה לסגור בטירונות את ראש השנה, ולא לחגוג עם כל המשפחה. אבל פתאום הבנתי את המשמעות הגדולה שיש בלחגוג את החג בצה"ל דווקא עכשיו, עם כל כך הרבה גוונים של החברה הישראלית. ואיך, בסופו של דבר, על אף השוני הגדול, כולנו יושבים יחד סביב שולחן החג.

מה האתגר הרוחני בתפקיד?
השגרה היומיומית השוחקת והעמוסה מקשה על שמירה על אורח החיים הדתי. מכיוון שאנחנו אחראיות לניהול הזמן שלנו, אנחנו לעיתים מוצאות את עצמנו נזכרות להתפלל ברגע האחרון, וקשה למצוא זמן ללימוד כמו שהיה במדרשה. אבל דווקא כשקשה – האחריות האישית בולטת. כשזה חשוב לך באמת, את בוחרת לפנות לזה זמן. השמירה על העקרונות, והידיעה שאת לא מוותרת עליהם אלא נלחמת בעבורם, מחדדות את ההבנה של מי את – ושהמקום שבו את נמצאת הוא חלק ממך.

מי בשבילך שותפה לדרך?
המסלול קשה ודורש השקעה, ואמא שלי, לימור, תמיד נמצאת שם לתמוך בי ולהרים אותי כדי שאצליח. היא גורמת לי להאמין בעצמי ולראות את הדברים הטובים גם ברגעים הקשים.

לימור, איך את חווה את השירות הצבאי של ש׳?
מתוך תחושת שליחות עמוקה. ש׳ גדלה בבית אמוני־ציוני וספגה ערכים של אמונה, אהבת הארץ ותרומה לעם ולמדינה. סבה הוא רב שחינך דורות של תלמידים, ומשמש מקור לכוח ולרוח בעבורה. רבים מהאחיינים שלה משרתים במילואים במשך תקופות ממושכות. במלחמת "חרבות ברזל" איבדה המשפחה אחיין אהוב שנפל בקרבות בעזה. למרות הכאב והקושי, דווקא מתוך התקופה הזאת צמחה אצל ש׳ תחושת שליחות. הגיוס שלה, כבת דתייה, לא היה מובן מאליו במשפחה. אך בעזרת הכלים הנכונים, הכוונה, תמיכה משפחתית, והשנה המשפיעה שלמדה במדרשת לינדנבאום – היא בחרה בחיבור בין אמונה עמוקה לבין שירות משמעותי, והמשפחה כולה גאה בה.

על אילו כלי התמודדות הייתן ממליצות?
לימור: להתחזק באמונה ובשליחות. לשמור על קשר עם הבית, ולזכור כל הזמן את הערכים שאיתם יוצאים לדרך.

ש׳: לזכור את המשימה שהתגייסנו בשבילה ולהאמין בה לאורך הדרך. לזכור שלהיות חלק מצבא ההגנה לישראל זו זכות – זכות להיות חיילת של המדינה שחלמו עליה.

ש׳, ספרי על הזדמנויות שנפתחו בעקבות התפקיד
בעקבות התפקיד הכרתי אנשים מדהימים שכנראה לא הייתי פוגשת בלי המסגרת הזאת. אני זוכה ללמוד ולאתגר את עצמי – וזאת הזדמנות מיוחדת בעיניי.

בתמונה רב"ט ש' עם אימה לימור
צילום: אריק סולטן