מסלול מאוד מפתח שנותן הזדמנות להכיר את הצבא ואת היחידות השונות. המסלול הוא קשה אבל לדעתי היה מאוד שווה להתמיד ולסיים אותו

התפקיד אינו טוב לפי דעתי אך נצרך. כשחייל נכנס לצבא הוא צריך מעטפת שתראה לו איך העולם החדש שהוא נכנס אליו עובד. לעומת זאת בייעודי לקצונה שולחים את החיילים לסיפוחים לאחר הקורס- דבר הנועד על מנת שילמד את תפקיד הקצין, אך בפועל הסיפוחים הללו הינם משאירים את החייל בסיטואציה בילתי אפשרית מבחינה חברתית ואף מקצועית. אופי השירות ההתחלתי שהחייל נכנס אליו הנו מאוד דינמי אך בצורה הפחות טובה של המילה. תחושת הניכור הנה גדולה ולכן האובייקטיביות על התפקיד הצבאי שהנו צריך לעשות בהמשך (לאחר החתימה) מתערפל על ידי החוויות האישיות שעבר במהלך הסיפוחים – שאינם טובים עבורו וברובם לא מקיימים את המטרה. האנשים האחראים על המסלול מעבירים את החיילים הכשרה של אפסנאי על מנת שבהמשך יוכלו להגיד להם שאם יבחרו לרדת מהמסלול שיבוצם יהיה כאפסנאים בגדודים (זה השיבוץ הכי נורא שחייל יכול לבקש- תפקיד גרוע עם תנאים גרועים). מהסיבות האחו ועוד אחרות אני חושבת שהמסלול הזה לאדם הפרטי הינו מסלול גרוע. לעומת זאת כציבור אני יודעת את ערך המסלול והחשיבות של שיבוץ קציני לוגיסטיקה בגדודים ובשאר המקומות וחכן הדעה הינה מורכבת. אציין רק שזו לא חוויה אישית בלבד אלא אוסף של מידע מחברים שעברו חוויות דומות במקומות שונים. בחירת מסלול בצבא הינה דבר קשה ובעיקר עם חוסר היכרות עם המערכת.