חברים מספרים

מאמין בחי עולמים וזורע

מאת
23 בספטמבר 2012, 22:14

פורסם ב"מעט מן האור", במלאות 30 להירצחן של מתת רוזנפלד-אדלר ובת דודתה כנרת מנדל, בצומת גוש עציון בואכה אפרתה על דרך האבות, בדרכן לעבר ביתן בישוב כרמל שבדרום הר חברון.

מתת רוזנפלד-אדלר,  שירתה כקצינת תצפיות בנצרים, ובמשך שנתיים יום ולילה הגנה בגופה על גוש קטיף ועם ישראל, ולא נמצא מי שיגן עליה, עת כדורי מחבלים השיגוה. בכוח אישיותה הפכה הקצינה הלוחמת לחברתם המאומצת של תושבי נצרים ופעלה רבות לתמיכה ועידוד בשעות הקשות שלפני הגירוש. לאחר שחרורה מצה"ל חזרה לגוש קטיף למאבק האחרון לפני העקירה.

 

בתמונה ניתן לראות את מתת רוזנפלד – אדלר הי"ד, נוטעת בחממות גדיד, שלושה שבועות לפני תחילת הגירוש, חודש לאחר שחרורה מצה"ל ושבוע אחד בלבד לאחר חתונתה.

מתת שתלה באמונה ובתקווה שעוד תזכה להנות ממעשי ידיה.

המאמין ה"ריאליסט", יתבונן בתמונה בציניות, וישאל אם לא היה עדיף לתת את כל הכסף שהושקע באדמה לטיפול בפליטי הגוש ששוהים עכשיו במלונות. "הרי גם ככה לא היה סיכוי לגוש" יאמר הריאליסט, "ההחלטה עברה בהצבעת ממשלה ובכנסת. סתם ביזבזו כסף מתוך ניסיון עקר לחכות לנס". והציניקן יסכם שלא רק שגוש קטיף נחרש, נשרף ונמסר לידי בני ניכר, אלא גם נחתמה מסכת חייה של מתת ברצח המתועב בצומת גוש עציון. רצח שהתאפשר גם הוא ע"י החלטת הממשלה  שאפשרה למחבלים מעבר חופשי, למרות ההתראות הרבות שהיו על פיגועי ירי.

 אבל מי שהכיר את מתת, יכול ללמוד מתמונתה משהו על עשיה מתוך אמונה ומידת הביטחון בה'. כך הכירוה חברותיה, תלמידיה הרבים בבני עקיבא, פיקודיה בצבא שנהו אחריה, וכל הרבים שהספיקה ללמד בחייה הקצרים.

העשיה מתוך אמונה מול ציניות וספקנות היה האור שהפיצה לכולם.

התמונה מסמלת שני דברים שכבר אינם איתנו עוד, שני חלומות של ציבור חולם ומאמין. חלומות שהיו, גדלו וטופחו לאיטם יום יום במשך 20 שנה ובתוך 20 דקות נגנזו. ב 20 דקות הרס הבולדוזר כל בית, וב 20 דקות גוללו את העפר על קברה של מתת.

בכל זאת, מתת מעולם לא התחרטה על הזרעים שזרעה. יחד עם אנשי הפלדה מהגוש המשיכו את מפעל הגידול החקלאי על אף חרב החורבן שעמד לנחות.

מתת יחד עם אנשי הגוש היו ויהיו לנו לעד מופת של עשיה מתוך אמונה וביטחון בקב"ה ובאמונתינו בבניה במולדת.

 לע"נ נשמת הקדושות מתת רוזנפלד-אדלר וכנרת מנדל

 ארץ אל תכסי דמן


כתיבת תגובה