חברים מספרים

חיפוש כתבה

  • למה בכלל לדבר עם ילדים ונוער על אבל, שכול וגעגועים?

    מאת

    9 במאי 2016, 21:38

    למה בכלל לדבר עם ילדים ונוער על אבל, שכול וגעגועים? ד"ר אילה בלוך מסבירה להורים

    להמשך הכתבה
  • נגמרו לי המילים

    מאת

    9 במאי 2016, 21:34

    נגמרו לי המילים- ד"ר אילה בלוך מציעה להורים לשוחח עם ילדיהם על אבדן ושכול

    להמשך הכתבה
  • איך מדברים על שכול עם ילדים

    מאת

    9 במאי 2016, 18:50

    למה בכלל לדבר עם ילדים ונוער על אבל, שכול וגעגועים? ד"ר אילה בלוך מסבירה להורים נגמרו לי המילים- ד"ר אילה בלוך מציעה להורים לשוחח עם ילדיהם על אבדן ושכול

    להמשך הכתבה
  • "עת לעשות לה' הפרו תורתך"

    מאת

    12 באוקטובר 2014, 18:22

    לע"נ של דודי היקר, הרב ד"ר עמוס סמואל ז"ל, שנפטר בערב סוכות תשע"ה. כל חייו היה קשוב לשאלות שהופנו אליו, וענה בדרך ההלכה, במאור פנים  וללא מורא. שאלה: "למדתי שאיסורים שונים הותרו במהלך הדורות, על בסיס הפסוק "עֵת לַעֲשׂוֹת לַה' הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ" (תהילים קיט, קכו). לדוגמה: ההיתר לכתוב את התורה שבעל פה. האם רשאית אני, על […]

    להמשך הכתבה
  • עשרים דקות מ־443

    מאת

    28 בינואר 2014, 8:14

    פורסם במוסף שבת של מקור ראשון ב-ערב סוכות תשע"ד בצומת גימזו פניתי ימינה. מ-443 פניתי אל הנתיב המוליך לכביש 6. אירוע של רגע, זה כל הסיפור. במחשבה נוספת, היא הייתה במכוניתי כעשרים דקות וירדה בפנייה לכביש 5, סוגרת אחריה את הדלת בעדינות. מי סוגר דלת של מכונית בעדינות. הופיעה מן הגבעות של שפלת החוף ונעלמת […]

    להמשך הכתבה
  • פרחים

    מאת

    15 באפריל 2013, 16:22

    יום הזכרון. פקודת היום: מתת תניח פרחי -צפורן אדומים על קברי החללים בהר הרצל. לצורך כך הצמידו לה חייל ושלושה ארגזי פרחים.

    מתת עוברת בין הקברים, קוראת את הכיתובים ומניחה את הפרחים על המצבות.

    ליד קברים רבים מתגודדות המשפחות השכולות, מנקות את האבנים, מניחות פרחים ואבנים ומתייחדות עם זכר יקירן, אבל קברים רבים אחרים עומדים בדד, יתומים מאורחים. על הקברים האלה מניחה מתת את הפרחים בהתכוונות מיוחדת, בהדרת קודש ממש, קוראת לאט את השמות החרותים באבן ושפתיה דובבות תפילה לעילוי  נשמתם של המתים.

    להמשך הכתבה
  • אמא מכבים

    מאת

    2 בנובמבר 2012, 15:43

    ממצפור מתת בבית חורון משוחח אב שכול בן ימינו עם אמם של בני חשמונאי, שילדיה נפלו בגבורה על תקומת האומה אך ניניה שיסו זה בזה צבאות יהודים. טובים נהיה מן החשמונאים.
    פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ"ו בכסלו התשע"א, 03.12.2010
    מצפור מתת
    בשנת 167 לפני הספירה, במרחק 15 ק"מ מערבה מהמקום שאנו יושבים בו, פרץ מרד המכבים. משפחה מופלאה, כהן זקן וחמשת בניו, העזו ונצחו. גם הקרב השלישי נגד סירון נערך ממש כאן, במעלה בית חורון. ההיסטוריונים לא יודעים לאתר. אולי בוואדי הזה, אולי בזה; אולי על ראש הגבעה של בית עור אל פוקא, ליד הדרך הרומית העתיקה. הוותיקים בינינו זכו לבקרה לפני ששלום אוסלו סגר את הגישה. אולי שם היה הקרב.

    והם ניצחו, ובנו מחדש בית ומולדת. אלפיים שנה אחר כך הגיעו יהודים ובנו מחדש את בית חורון. אנו כולנו בנינו כאן מחדש בית ומולדת.

    להמשך הכתבה
  • זיכרון

    מאת

    23 בספטמבר 2012, 22:37

    א. ועכשיו מתחיל קצת חורף וכמו אז אי שם בין שמיים קרועים ושקיעות אדומות מרימון בין דיונות של חול ובתים אפורים כתבת לי מכתב ארוך עלינו – מי אנחנו על הארץ הזו שהאמנת בה כל כך וביקשת תגובה ולא כתבתי עד היום הזה. ואת זכורה לי כל כך יפה ונקייה מכל איפור מכל מסיכה עם […]

    להמשך הכתבה
  • מאמין בחי עולמים וזורע

    מאת

    23 בספטמבר 2012, 22:14

    פורסם ב"מעט מן האור", במלאות 30 להירצחן של מתת רוזנפלד-אדלר ובת דודתה כנרת מנדל, בצומת גוש עציון בואכה אפרתה על דרך האבות, בדרכן לעבר ביתן בישוב כרמל שבדרום הר חברון. מתת רוזנפלד-אדלר,  שירתה כקצינת תצפיות בנצרים, ובמשך שנתיים יום ולילה הגנה בגופה על גוש קטיף ועם ישראל, ולא נמצא מי שיגן עליה, עת כדורי מחבלים […]

    להמשך הכתבה
  • מכתב

    מאת , חבר של מתת מקורס קצינים

    23 בספטמבר 2012, 20:15

    מר וגברת רוזנפלד, בערבו של יום ההלוויה המצמרר, כתבתי למתת מכתב. משום מה נבצר ממני להעביר אותו אליכם, עד עתה. הרגשה בלתי נסבלת לעיכול, צינורות ההבנה ממאנים להאמין, גלגלי ההיגיון שובקים חיים, דוממי נוע. ערב רב נדחס בחניון אספלט ספוג דמעות, סביב דוממות מכוניות, סרטים כתומים, זכר למחאת הקיץ מתנופפים ברוח זועקים את כאבם ומשוועים […]

    להמשך הכתבה